מה שבין פורטרט לדיוקן בצילום בסמארטפון

כדי להבין על מה נשען  ’אפקט  הפורטרט' במצלמה  , עלינו להבין קודם כל  מהו בוקה ומדוע הוא כה נחשק

המילה "בוקה", שמקורה במונח היפני "boke" (暈け) שמשמעותו "ערפל" או "טשטוש", הפכה בעשור האחרון לאחת המילים השגורות ביותר בפי כל חובב גאדג'טים, אך משמעותה האמיתית עמוקה בהרבה מסתם "רקע מטושטש“.

 בצילום האמנותי, הבוקה אינו מוגדר על ידי כמות הטשטוש, אלא על ידי איכות הטשטוש. זהו האופן שבו העדשה מרנדרת את נקודות האור שנמצאות מחוץ למישור הפוקוס.

מבחינה אסתטית, הבוקה משמש ככלי להפשטה. העולם סביבנו עמוס במידע ויזואלי כאוטי – שלטי רחוב, מכוניות חולפות, מרקמים גסים של קירות. העין האנושית מתמקדת בפרט אחד בכל רגע נתון בעוד הפריפריה מטושטשת מעט. 

מצב הפורטרט מחקה ומקצין את המנגנון הביולוגי הזה. על ידי יצירת הפרדה דרמטית בין הנושא לבין הרקע הרך .

 הצלם כופה על הצופה סדר עדיפויות ויזואלי. המוח האנושי, המחפש תמיד אחר תבניות ובהירות, נמשך באופן אינסטינקטיבי לאזור החד והקונטרסטי ביותר בתמונה.   

מחקרים מצביעים על כך שתמונות בעלות עומק שדה רדוד מעוררות תגובה רגשית חזקה יותר. הסיבה לכך כפולה: ראשית, הבידוד של הדמות מייצר תחושת אינטימיות. כאשר הרקע נעלם לתוך ערפל של צבעים וצורות, הקשר בין הצופה למצולם הופך לישיר ובלתי מופרע, כאילו הם נמצאים בחדר ריק. שנית, הבוקה מוסיף אלמנט של חלום ופנטזיה. הריכוך של המציאות, הפיכת מקורות אור מנוקדים לדיסקיות זוהרות מזכירה לנו את האופן שבו אנו זוכרים רגעים:

במעורפל, ברכות, תוך התמקדות ברגש ולא בפרטים הטכניים של הסביבה.

החל מ iOS 13, אפל מאפשרת למשתמשים לשלוט בעוצמת הטשטוש גם לאחר הצילום. הסקאלה נעה בין f/1.4  (הרקע מטושטש)לבין f/16 (הרקע חד)ד. 

טיפ למקצוענים: ברירת המחדל של האייפון היא לרוב סביב f/4.5 או f/2.8. לעיתים קרובות, הגדרה של f/1.4 נראית מלאכותית מדי מדגישה טעויות בגזירת השיער. ההמלצה שלי היא לכוון לאזור ה-f/2.8 עד f/4.0. טווח זה מספק הפרדה יפה אך שומר על מעבר טבעי יותר בין הנושא לרקע, בדומה לעדשות אופטיות אמיתיות.   

טיפים לצילום פורטרט 

• חפשו אור רך: הימנעו משמש ישירה של אמצע היום, חפשו צל פתוח ,למשל, מתחת לעץ או בצל בניין, שם האור אחיד ומחמיא.

• אפקט רמברנדט (Rembrandt Lighting): מקמו את המצולם בזווית של 45 מעלות לחלון. זה ייצור משולש אור קלאסי על הלחי המוצלת, ויעניק לתמונה נפח ועומק אמנותי.   

• תאורת Catchlight: ודאו שיש השתקפות של מקור האור באישונים של המצולם ("ניצוץ בעיניים"). ללא הניצוץ הזה, העיניים נראות כבויות ומתות ("Dead eyes").

מרחק מצלמה נושא: עמדו במרחק של 1.5 עד 2.5 מטרים מהמצולם

מרחק נושא רקע: זהו הסוד הגדול ביותר. הרחיקו את המצולם מהרקע ככל האפשר! אל תצלמו אדם נשען על קיר גרפיטי. הרחיקו אותו 2-3 מטרים מהקיר. המרחק הפיזי הזה עוזר לאלגוריתם להבין מה נושא ומה רקע, ומייצר בוקה טבעי ועמוק הרבה יותר.